מה בניוזלטר?
- מבחן יגיעה אישית
- המכתב מחקירות מס הכנסה
- הכנסה מדמי שכירות של קשיש
- ניכוי דמי שכירות במעבר דירה
- מסלול שומה מהיר – שרות חדש של המשרד
מבחן "יגיעה אישית" הורחב
פסק דין אשר פורסם לאחרונה מרחיב את תחולת ההגדרה "הכנסה מיגיעה אישית", גם ביחס להכנסה מדמי שכירות מנכס מקרקעין שלא שימש במישרין את בעליו. פסק הדין (ע"מ 10-02-26026) ניתן ע"י כבוד השופטת מיכל אגמון ביהמ"ש המחוזי בתל אביב.
נסקור בקצרה את המחלוקת: המערערים, הינם בעלים של נכס מקרקעין אשר עד לשנת 1998 שימש כמקום מושבה של חברה בבעלותם. החל משנת 1998 הושכר הנכס הנדון לצד שלישי. כמו כן, המערערים הוכרו כדין כנכים בשיעור 100% בשנים 2005 ו-2006. דיווחו בשנות המס 2006-2007 על הכנסותיהם מהשכרת הנכס כ"הכנסה מיגיעה אישית", וזאת כאמור בסעיף 1(7) לפקודת מס הכנסה.
מה אומר סעיף 1(7) המדובר ? "סכום המתקבל בידי אדם מדמי שכירות מהשכרת נכס, שבמשך עשר שנים לפחות לפני תחילת השכרתו שימש בידי האדם להפקדת הכנסה מיגיעה אישית, מעסק או ממשלח יד" יראו כהכנסה "מיגיעה אישית".
סעיף 1(7) לפקודה הינו למעשה סעיף סוציאלי. אני זוכר שהוכנס לפקודה מתוך מטרה להשוות את מעמדם של עצמאים לאחר פרישה לזה של שכירים לאחר פרישה. במה דברים אמורים? שכיר אשר זכאי לפנסיה משלם על הפנסיה ונהנה משעורי המס הנמוכים ( מדרגות המס החל מן המדרגה הנמוכה). עצמאי שאין לו בדרך כלל פנסיה, הנכס אשר שימש אותו כל השנים מושכר לאחר יציאתו לפנסיה ומהווה את הפנסיה שלו. לכן, חשב המחוקק (ובצדק) שיש לראות בדמי שכירות אלו בתנאים מסוימים "מעין פנסיה".
במקרה שבפנינו פקיד השומה בחר שלא להחיל את סעיף 1(7) לפקודה (הסעיף הוסף לפקודה על מנת לתת מענה לנישום המקבל דמי שכירות מהשכרת נכס, שבמשך 10 שנים לפחות לפני תחילת השכרתו שימש בידי אותו נישום להפקת הכנסה מיגיעה אישית, מעסק או ממשלח יד) וקבע כי, הכנסות המערערים מדמי שכירות אינן "הכנסות מיגיעה אישית", מאחר שהמבנה שימש את המערערים להפקת הכנסה מיגיעה אישית באמצעות חברה (כלומר מובן שהם משכו משכורות מן החברה. נקודה זו לא ברורה מקריאת פסק הדין אך מתבקשת). על כן המערערים אינם זכאים לפטור ממס בגין הכנסות אלה כקבוע בסעיף 9(5)(א) לפקודה, על אף שמטרת הסעיף הינה להיטיב עם הכנסה מיגיעתם האישית של עיוור או של נכה שנקבעה לו נכות של 100%, או נכות של 90% לפחות.
ביהמ"ש הגיע למסקנה כי יש לקבל את עמדתם של המערערים לגבי השנים 2006-2007, ולדווח על הכנסותיהם הפאסיביות מהשכרת הנכס שבנדון כנובעות מיגיעה אישית המזכה בפטור לפי סעיף 9(5)(א) לפקודה וזאת על אף שהנכס לא שימש אותם בעבר במישרין בעסקם אלא שימש חברה בבעלותם.
יש כאן מהלך מענין של בית המשפט שאינני בטוח כי עולה בקנה אחד עם לשון החוק. שכן לטעמי לשון הסעיף "האדם" מכוונת לאותו ה"אדם" שמופיע ברישא של הסעיף. בכל מקרה פסק דין זה הינו מקרה יוצא דופן לטעמי שכן במרבית המקרים (בהם דמי השכירות גבוהים) אין כל הגיון מיסויי ומשפטי להחזיק נכסים מסחריים מעין אלה במסגרת היחיד אלא ייטב להעבירם להחזקה באמצעות חברה לאור פער שעורי המס על הכנסות מדמי שכירות.
מאידך אפשר להסתכל על הדברים גם בצורה שונה. אם מדובר בסוכן ביטוח למשל המאוגד כחברה, אשר מתחבט אם לרכוש משרד במסגרת החברה או היחיד, לאור פסק הדין קיימת עדיפות לרכישה על ידי היחיד. סוכן הביטוח ישכיר את הנכס לסוכנות הביטוח. השכרת הנכס לסוכנות הביטוח לא תפגע בעתיד באפשרות שייהנה מקבלת דמי שכירות אשר הינם בגדר "יגיעה אישית". יצוין כי לבחירה בין רכישה על ידי יחיד או חברה יש לקחת בחשבון שיקולים נוספים.
המכתב מחקירות מס הכנסה – עדכון
כידוע לאחרונה נשלחו לעשרות אלפים מתושבי הארץ מכתבי דרישה ממחלקת החקירות ברשות המיסים בדבר הצהרה על מקורות ההכנסה. לאור הפניות למשרדי ולקולגות אני חייב להודות שהמכתבים "המפחידים" הללו עשו כנראה את שלהם. מי בעיקר מגיע? כאלה שלא שילמו מס על דמי השכירות ( כן, גם לא את ה-10%), כאלה המחזיקים חשבונות בחו"ל ולא דווחו על ההכנסות מני"ע, וכאלה שיש להם כספים בחו"ל שמקורם "לא נודע".
משיחות עם אנשי חקירות ומודיעין של מס הכנסה אני מתרשם כי גם רשות המסים מרוצה מן התוצאות. יתכן אף שלאור הצלחת המהלך יבוצע גל נוסף של פניות על פי חיתוכים נוספים. סביר גם שאלה אשר לא יגיבו למכתב שנשלח ( אגב נשלח בדואר רגיל…) יקבלו פניה בדואר רשום.
כיצד להתמודד עם הטפסים הללו? אני בדעה כי שיטת הטיפול מצריכה "ריפוי" הבעיה, ככל שכלל קיימת, וזאת במהירות וביעילות המיטבית. ההתנהלות מול המכתב צריכה להיעשות בשום שכל על מנת שלא להחמיר את המצב ככל שאכן לא שולם מס אמת.
הכנסה מדמי שכירות מדירת מגורים שמקבל קשיש
תכלית סעיף 9(25) לפקודה נועד להקל על קשיש העוזב את מקום מגוריו ועובר להתגורר בבית אבות. הסעיף קובע כי הכנסה מדמי שכירות המתקבלים מהשכרת דירת המגורים שבה גר הקשיש לפני שעבר לבית אבות – פטורה ממס. הפטור הינו לשנתיים עד למחצית סכום התשלום השנתי שמשלם הקשיש בעד החזקתו בשנת המס בבית אבות.
פטור זה מענין שכן במקרים רבים מבוגרים אשר פונים לדיור מוגן נדרשים שם לשלם תשלום פנטסטי של 16,000 ₪ לחודש לערך. לאור נוסח הפטור האמור, אם במקביל הם משכירים דירת מגורים, הרי הם יכולים לקבל בגין דמי השכירות שיש להם פטור בגובה מחצית התשלום. כלומר 8,000 ₪. זה הרבה מעבר לתקרת הפטור המוכרת לנו בחוק.
ניכוי דמי שכירות מדירת מגורים כנגד הכנסות מדמי שכירות מדירת הקבע
סעיף 17(12) לפקודה מתיר ניכוי דמי שכירות ששילם יחיד בעד דירת מגורים ששכר בישראל ושאליה עבר לגור לרגל עבודתו או עיסוקו, במשך חמש שנים מיום שעבר לגור בדירת המגורים האמורה. דמי שכירות אלה יותרו לניכוי מדמי השכירות שהוא מקבל בשל השכרת דירת המגורים הקבועה שלו באותה תקופה.
