חברים וחברות שלום רב,

בשבוע שעבר נכחתי בהרצאה שנשא מנהל רשות המסים, עו"ד ורו"ח משה אשר. במסגרת ההרצאה סקר הלה את 2014 אך גם את המגמות הצפויות במהלך 2015. אשמח להביא בפניכם מספר רשמים שלי מן האירוע אשר כדאי לתת עליהם את הדעת.

הטלת מס על דמי שכירות – אשר סקר את תיקון מס' 76 לחוק מיסוי מקרקעין אשר למעשה קבע מס בשעור של 25% ביחס למשפחות בעלות יותר מדירה אחת. התיקון הינו חלק ממגמה של "ניטרליות המס". משמע, מס אחיד הן בשוק ההון והון בשוק הנדל"ן. המטרה הבאה – מיסוי שכר הדירה. לא ברור לי מה היעד של רשות המסים בענין זה. האם להסתפק בביטול הפטור והטלת מס אחיד של 10%? או למעשה השוואת המס על דמי השכירות למס על הפירות בשוק ההון קרי הדיבדנד והריבית, משמע, מס אחיד בשעור של 25%? אגב המגמה הזו של השוואת שעורי המס בשוק הנדל"ן לזה של שוק ההון רק מחזקת את גישתי בשנים האחרונות כי במקרים רבים רצוי לרכוש דירות מגורים במסגרת חברה ולא במסגרת יחיד. אם בעבר חשבתי כי הדבר נכון לאור צמצום הפטור ממס שבח ליחיד בעקבות תיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין הרי כעת עם מיסוי דמי השכירות במס הזה לזה של שוק ההון הדבר מקבל נפקות נוספת.

חברות בית – במסגרת חוק ההסדרים הקרוב יוקדש פרק נרחב לחברת הבית לאור פרצות המס שבה. למעשה חב' הבית מאפשרת תכנון מס מרתק של תשלום מס שבח בשיעור מס סופי של 25% ( עד הבית) בגין השבח שנצבר. במלים אחרות על אף החזקת המקרקעין במסגרת חברה בעלי המניות יכולים לסיים את הרומן עם הנכס בשעור מס של 25% בלבד. אגב, ההכרזה על חב' בית יכולה להיעשות רטרו אקטיבית. זו היה רק שאלה של זמן עד אשר פקיד המס יגיע לפרצת מס זו ויסיים את החגיגה. לדעתי אנו בישורת האחרונה של הנאת המס מחב' בית. מי שלא יעלה על הרכבת בזמן הקרוב עלול למצוא עצמו מחוץ לרכבת.

הסדרי פרישה – בשנים האחרונות רבים מן הבכירים יותר ופחות במשק עשו שימוש בתכנון מס פשוט על מנת להפחית את שעור המס בגין פיצויי הפרישה שלהם ממקום העבודה. הפסיקה מאפשרת לעובד אשר פרש ממקום עבודתו לשלם מס בשעור של 25% בגין המרכיב מעבר ל-100% פיצוי אותם הוא חייב לקבל מכוח החוק. כל מה שמעבר ניתן לסווגו למעשה כפיצוי בגין אי תחרות של העובד במעביד. מלאכת מחשבת של פסקי דין מאפשרת לעובד לשלם מס מופחת מחד, ומאידך ליתן למעביד סכום זה כהוצאה שוטפת ( בקיצור win win situation). שוב גם כאן לפקיד השומה נמאס מן הענין. במסגרת חוק ההסדרים מוצעת חקיקה לפיה פיצוי בגין אי תחרות ימוסה ב-50% מס. עכשיו מענין כמה מן העובדים ימשיכו להתעקש על הפיצוי הזה במסגרת הסכמי הפרישה? אגב, מגמה זו של האוצר רק מחזקת את דעתי כי ייטב לשכיר בכיר לפעול במסגרת חברה וזאת במגבלות הקבועות כיום בשני פסקי דין חדשים: האחד פסק הדין בענינה של הקרן לפיתוח תל אביב ( שמשרדנו הגיש ערעור לבית המשפט העליון בענינו) והשני פסק הדין בעניינו של עלי בייגל. מקריאת פסקי הדין דומני כי ניתן להתוות את הדרך הנכונה של "ללכת בלי ולהרגיש עם".

המלחמה בהון השחור – הגל הקודם של הפניות מרשות המסים אל קרוב למאה אלף אזרחי ישראל ( ע"ג טופס מס' 5329) עשה כנראה את שלו. בטופס נדרשו האזרחים לדווח על פרטים שונים. הטופס נשלח לאזרחים שלא הגישו דוחות למס הכנסה או דיווח מקוצר בגין הכנסות משכר דירה, ולאור נתונים שונים ובדיקות שערכה רשות המסים, התעורר הצורך בבדיקה האם אזרחים אלו חייבים בדיווח על הכנסותיהם. לאור הצלחת הגל הראשון בימים הקרובים עומד לצאת גל פניות חדש. רשות המסים בשלב זה לא חושפת את הקריטריונים לגל זה אך בהחלט ניתן לנחש. מה קורה עם הגל הראשון? מתברר כי יש כאלה העדיפו לא להתייחס לפניה ( כזכור המכתבים לא הגיעו בדואר רשום) . אלה אשר לא התייחסו מקבלים או קיבלו תזכורת לפניה מחקירות מס הכנסה. אם גם לתזכורת לא יגיבו יתכן כי יקבלו תזכורת נוספת. משה אשר מבטיח כי לא ישכחו אותם מאחר ומדובר בזיכרון מחשבי. אם גם לתזכורת ( אותן פולט המחשב) לא יגיבו, יקבלו טלפון מחקירות מס הכנסה מבטיח משה אשר. התפיסה הינה כי דווקא האחרונים לשיתוף פעולה עם רשות המסים הם הבעייתיים.
בגל הנוכחי קיבלו בעלי שלש דירות ויותר אשר לא דווחו על הכנסות משכר דירה פניה מרשות המסים. מתברר כי רבים לא דיווחו על דמי השכירות. בהחלט במקרים בהם מדובר במספר קטן של דירות להשכרה ודמי השכירות לא דווחו כדין ניתן להגיע להסדרים יפים עם פקידי השומה זאת לאור הנחיה שיצאה מסמנכ"ל רשות המסים גב' מירי סביון. ניתן לשלם את המס בגין דמי השכירות החל משנת 2007 ולגמור ענין. כמובן למס יש להוסיף ריבית והצמדה. ביחס לקנסות ניתן לפקידי השומה שיקול דעת. אני מעריך כי רשות המסים לא תמהר לקחת תיקים אלו למסלול פלילי אלא על פי בחירה סלקטיבית ביותר.
המלחמה בהון השחור של רשות המסים מקבלת כתף חמה מן העולם. מתברר כי בידי רשות המסים רשימה נוספת וחדשה של ישראלים ולהם חשבון באותו בנק. בשלב זה רשות המסים לא חושפת את שם הבנק המדובר. נזכיר כי נוהל הגילוי מרצון מאשר פניה עד לחודש ספטמבר. אני מעריך כי יאריכו אותו עד לתום השנה. לדעתי גם קבלת דחייה לגילוי מרצון ( ויש דחיות) לא צריכה לרפות את היד. אני ממליץ בחום להמשיך להתנהל מול פקיד השומה האזרחי לתשלום המס. בהחלט יתכן לדעתי כי באם ישולם מס אמת כלל לא יפתח הליך פלילי.

הבעיה שאני רואה בתיקים רבים נוגעת להוכחת קרן הכסף במקרים של יורשות ומתנות רחוקות. לצערי הרב רשות המסים בענין זה מכבידה את ידה ומבקשת מס גם במקרים מעין אלו. אני בדעה כי דרישת תשלום מס על יורשים או מקבלי מתנות אשר אין ביכולתם להמציא מסמכים, לאור חלוף הזמן, לא תעמוד במבחן משפטי. אני בהחלט ממליץ לא להתפשר בענין זה עם פקיד השומה ולשקול מאבק משפטי במקרים בהם מדובר בסכומים משמעותיים. נקודה נוספת וחשובה נוגעת לפרות בכל השנים. אני בדעה כי רשות המסים יכולה למסות את פרות הקרן רק ביחס לשבע השנים האחרונות בלבד ולא מעבר לכך. רבים מן הפונים בהליך בגילוי מרצון "מתנדבים" לדעתי לשלם מס גם על תקופות מוקדמות יותר.