חברות וחברים שלום רב,
רצ"ב פסיקה בתחום מיסוי המקרקעין, מס הכנסה ומע"מ מן החודש האחרון לתקופה שבין 15.11.16-15.12.16. לצד הסקירה הקצרה של פסקי הדין כמה מילים שלי לתשומת לבכם.
כמו כן בסוף הניוזליטר פרטים ביחס לערב עיון מיוחד לאור חוק ההסדרים החדש ורפורמות המס.
מס הכנסה
מענק אי תחרות – פסק דין בעניין טוביה פלדמן
ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון קובעת כי ככלל מענקי אי תחרות מהווים הכנסה פירותית החייבת במס הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודה. פלדמן עבד בקבוצת נס העולמית ואף שימש כמשנה למנכ"ל הקבוצה. בתום תקופת העסקתו קיבל סך של 935,000$ שמתוכם 550,000$ הינם בגין אי תחרות. נקבע כי במשך שנתיים עליו להימנע מפעילות המהווה באופן משמעותי תחרות בפעילות קבוצת נס. נקבע כי המערער לא הצליח להיכנס לגדרי החריג הצר מאוד של מענק אי תחרות שהוא הכנסה הונית. יכולתו לעסוק בתחום לא "הושמדה" כתוצאה מהפסקת העבודה, הוא הקים חברת ייעוץ ולא הצליח להוכיח היעדר זיקה לכישורים שצבר בתפקידיו בקבוצת נס.
הערה לתשומת לבכם – עדין אני ממליץ כי בהסכמי פרישה של בכירים לכלול סעיף אי תחרות אשר מכומת בתמורה כספית. בתכנון נכון של הדברים תמורה זו מחויבת במס רווח הון נמוך ולא במס פרותי של 48% ואף במס יסף.
סיווג משיכת בעלים לצרכי מס – פסק הדין בעניין איתי ליברמן
המערער הוא בעל המניות היחיד בחברת סופר הארי, שפעלה עד שמכרה את פעילותה ליינות ביתן בשנת 2010. בדוח לשנת 2010 הופיעה משיכת בעלים בסך של 2,682,001 ₪. המשיב טען כי יש לחייב את סכום המשיכה במס הכנסה כהכנסת עבודה, ולחלופין כהכנסה מדיבידנד. המערער לא טען דבר באשר לסיווג המשיכה, אלא טען כי המשיכה נעשתה על ידי אביו המנוח, וכי רישומו כבעל מניות היה רק על מנת לסייע לאב לברוח מנושים. הפסיקה קובעת כי לאחר שנטען בפני רשויות המס כי המערער הינו הנישום, אין הוא יכול להתנער מהמצג שהוצג. לעניין סיווג המשיכה בית המשפט קבע כי על אף שאין כל מניעה לחייב את כל סכום המשיכה כהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2), לאור נסיבות העניין – העובדה שכספים מסוימים כבר הוחזרו; היותו של המערער עובד תחת אביו שהיה "רוח החיה"; הפסקת הפעילות בחברה לפני שנים – בית המשפט קובע כי יש לראות את ראשית המשיכה כיתרת עודפים ולחייבה במס כהכנסה מדיבידנד, ועל יתרת כספי המשיכה מעבר לסכום הקבוע בעודפים של החברה להחיל את הוראות סעיף 3(ט) לפקודה ולראות בה כמשיכת שכר.
הערה לתשומת לבכם – סוגית יתרות חובה של בעלי שליטה הינה סוגיה כואבת והפכה להיות "מכת מדינה" של ממש. רשות המסים במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2017 מנסה לעשות לכך סוף במסגרת חקיקה מעניינית.
מיסוי מקרקעין
פיצול פיזי לעניין סעיף 49ז לחוק– פסק הדין בעניין אביבה שוורץ
העוררים מכרו בית שניצב על מגרש וביקשו פטור לפי סעיף 49ז' (המקנה פטור בגין החלק של הדירה עצמה במובחן מזכויות הבנייה הקיימות בכלל הנכס). המשיב ערך "פיצול פיזי" ופטר את מכירת הדירה ממס, תוך שימוש בפטור לדירת ירושה. המחלוקת נסבה סביב עניין הפיצול הפיזי של הדירה והמגרש. נקבע כי פיצול פיזי ייערך במקרים ברורים של גודל בלתי סביר של דירת המגורים ביחס למגרש. בנסיבות העניין – דירה בגודל 75 מ"ר על גבי מגרש של דונם – היה על העוררים להראות כי הגודל סביר.
הערה לתשומת לב- בית המשפט שוב חוזר לפסיקה ישנה: רושגולד משנת 1987, שוורץ משנת 1979 ונסל מ-1992, וקובע כי אמת המדיה לפיצול פיזי הינה השטח המשמש להנאה סבירה מן הבית. בית המשפט נתן לעוררים אפשרות להוכיח שימוש בפועל בכל השטח אולם הם לא הרימו את נטל הראיה. משרדי מס שבח אחרים ניגשים לעניין מכיוון שונה ונותנים למבחן התכנוני משקל עודף – כלומר אם ניתן לבנות על המגרש בית נוסף הם יטו לבצע פיצול פיזי. מבחן השימוש בפועל שמציב בית המשפט פותח פתח למניפולציות קודם למכירה.
מס ערך מוסף
חבות במע"מ במכירת בניין תוך מתן פטור בגין תחולת חוק הגנת הדייר – פסק הדין בעניין קרגד חברה לבניין
המערערת רכשה בניין דירות ברמת גן ומכרה אותו לאחר כשנתיים ו-8 חודשים. בבניין 6 דירות שמתוכן 5 מושכרות לדיירים מוגנים. המערערת חתמה על הסכם אופציה למכירת הבניין. בית המשפט בחן את היות המכירה בבחינת עסקה ואת המערערת כעוסקת. לאור הוראות הסכם האופציה הקובעות כי באם יחול מע"מ על העסקה הוא ישולם על ידי הרוכש כנגד חשבונית מס כדין נלמד כי המערערת ראתה עצמה כעוסקת; המערערת ביקשה פטור ממס שבח לפי סעיף 50 ולפיכך במישור מס הכנסה מדובר בהכנסה מעסק; המערערת פעלה להשבחת הנכס. נקבע כי המכירה מהווה עסקה. עם זאת, נקבע כי חל עליה פטור לפי סעיף 31(2) לחוק מע"מ, הואיל והדירות בבניין מושכרות לדיירים מוגנים. בית המשפט ניתח את הוראות הסעיף וקבע כי לטענת המשיב לפיה 'הפטור בגין הדיירות המוגנת אינו חל על זכויות בנייה', אין בסיס ולפיכך אין לשלול את הפטור בשל קיומן של זכויות הבנייה.
לתשומת לבכם – פסק הדין נוגד את עמדת מנהל מס ערך מוסף לפיה פטור מדיירות מוגנת חל אך ורק על דלת אמות הדירה המוגנת ואל ניתן לזכויות הבניה. מענין יהיה לראות אם רשות המסים תגיש ערעור על פסק דין זה.